בעולם הדיגיטל נהוגים כמה מודלים לתשלום אשר משתנה מפלטפורמה אחת לשניה,
מה שמאפיין את כולם הוא בעצם, שאתה, כבעל עסק, משלם על החשיפה עוד לפני שפגשת את הלקוח!
CPM -cost per mil’
מודל הנהוג ברשתות חברתיות, בו המפרסם משלם על כל 1,000 אנשים שנחשפו למודעה שלו.
בעזרת ניתוח קהל נכון ועבודת קריאייטיב טובה המפרסם ינסה ליצור כמה שיותר המרות מתוך החשיפות.
לדוגמא:
10,000 ש״ח הביאו-
1,000 חשיפות שהביאו-
5 לידים.
אז כל ליד עלה 2,000 ש״ח
או
10,000 ש״ח הביאו-
1,000 חשיפות שהביאו-
10 לידים.
אז כל ליד עלה 1,000 ש״ח
העלות לקמפיין לא השתנתה, אך התוצאה שהתקבלה שונה מאוד.
PPC-pay per click
מודל הנהוג במנועי חיפוש ובדיספליי נטוורקס כגון טאבול ואאוטבריין,
בו המפרסם משלם על כל קליק על המודעה אשר מוביל אותו לנכס דיגיטלי או לכתבה,
מודל זה מאריך את הדרך שגורמת לגולש להפוך לליד אך ברוב הפעמים ליד שמגיע באופן זה יהי ליד ״בשל״ יותר כיוון שהוא עבר תהליך ארוך.
לדוגמא:
עלות הקליק היא 10 ש״ח
1,000 אנשים ראו את המודעה
10 הקליקו עליה ונכנסו לעמוד נחיתה- המפרסם שילם 100 ש״ח
ואז רק 3 מהם השאירו פרטים- עלות הליד היא 33 ש״ח .
על מנת לשפר את מחירי הליד נדרשת יכולת שליטה טובה בקופי הראשוני מה שיוביל לקליקים מגולשים ממוקדים יותר או לחילופין עמוד נחיתה ״ממיר״ יותר אשר יגרום ליותר אנשים להשאיר פרטים.
CPA-cost per action
מודל התשלום היחיד ששונה הוא מודל ה (CPA (Cost Per Action, שבו המפרסם משלם על המרה.
המרה יכולה לבוא במגוון צורות: ליד, מכירה, הורדת אפליקציה, שליחת קובץ (קורות חיים לדוגמא) וכו׳ כך שהתשלום הוא בעצם על מגע ישיר עם הלקוח.
מודל של CPA קיים, בד״כ, בחברות ״צד שלישי״ אשר מוכרות לידים בלבד וגם הן, משתמשות במודלים הקלאסיים על מנת לייצר את הליד אך כדי לייצר את הכמויות הנדרשות ולעמוד בעלויות נמוכות מאוד הן נאלצות להתפשר על איכות הלידים.
בנוסף, לחברות מהסוג הזה אין פתרון למכירות.
תחום נוסף שעובד על מודל זה הוא אפיליאייט מרקטינג ובו בעצם אפשר להגדיר המרה בכל צורה שנבקש כולל מכירות, CPA מבוסס אפיליאייט משתמש וממנף את המיתוג של העסק שלך כך שממוצע אחוזי ההמרה שלך נשמרים ופשוט מקבלים תוספת כמותית משמעותית בגלל,
בקצרה, כשעובדים עם מודל ה CPA אנחנו בעצם ״מעבירים״ את הסיכון למגרש של המשווק.
